<h1>פירוש קדמון — יומא</h1>
<h2>דף כז:</h2>
[יומא י"ב ע"א] פשיטא אירע בו פסול. פ' מדקימ' לן דאין כהן גדול עולה לכהונה גדולה עד שמתחנך בח' בגדים מהן ד' שלובש כהן הדיוט והן כתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ כדכת' שבעת ימים ילבשם הכהן וקימ' לן דאין עבודת יום הכפורים כשרה אלא בכהן גדול ואשכחנן דכל עבודת יום הכפורים צריכה... חוץ מתמיד של שחר שאין מזין מדמו לפנים כלום וקימ' לן שכהן גדול ביום הכפורים לובש ח' ומקריב תמיד של שחר ואחר כך משמש בפנים בד' בגדים ככהן הדיוט מפני שאותן הד' של כהן גדול יש בהן הזהב וקימ' לן אין קטיגור נעשה סניגור לפום הכי אקשינן הא דתנן מתקינין לו אחר וכול' בשלמא אם אירע בו בכהן גדול פסול קודם תמיד של שחר יכולין אנו להלביש כהן שמתקינין אותו ח' כלים ומקריב תמיד של שחר ומחנכין אותו באותן הבגדים שלובש ועובד בהן דקימ' לן שהחינוך של כהן גדול אפי' שעה אחת דכת' שבעת ימים ילבשם הכהן ואמרי' עלה שעה מנ' לן דכת' ואשר ימלא את ידו אפי' לבשם שעה אחת הרי נתחנך ונעשה כהן גדול בשלמ' הני מילי קודם התמיד שהרי נתחנך בלבישת ח' כלים ונעשה כהן גדול וחאזי ליה להכניס ולעבוד בבית קדש הקדשים אלא אם אירע פסול בכהן גדול אחר התמיד וצריך לעבוד בפנים בד' בגדים כהדיוט במה מחנך זה הכהן שמתקינין אותו עד שיעלה לכהונה גדולה. והשיב רב אדה שמלבישין אותו אבנט כהן גדול כי היה דעתו כדעת רבי שאומר אבנט כהן הדיוט בכל השנה וביום הכפורים של כלאים שש משזר ותולעת שני ואבנטו של כהן גדול ביום הכפורים של בד דכתיב ובאבנט בד יחגור (ומיכון) [ומכיון] שמלבישין את[ו] עתה בכלל הד' בגדים אבנט בד שלא לבש אותו מעודו שמבגדי כהן גדול הוא הרי נתחנך ונעשה כהן גדול ונכנס ועובד ככהן גדול באבנט שלא לבש אותו אלא היום.
[יומא י"ב ע"א] מחנכין אותו בתמיד של שחר. פ' עיקר הדבר כי עבודת יום הכפורים אינה כשרה אלא בכהן גדול וזה שהתקינו אותו כהן הדיוט ולפי' אנו רוצין שלא יבא לעבודת יום הכפורים אלא עד שיהא שעה אחת קודם לכן בתורת כהן גדול לפי' אם נפסל הכהן הגדול קודם תמיד של שחר נכנס והוא מותקן ולובש ח' בגדים שדרך כהן גדול ללבשן בכל השנה ומקריב בהן תמיד של שחר שאינו צריך לפנים ומתחנך בהן ונעשה עליו תורת כהן גדול ואחר כך מפשיט ד' בגדים שיש בהן זהב והן חשן ואפוד ומעיל וציץ שפסולין בעבודת יום הכפורים שאין נכנסין בזהב לפני ולפנים כדאמרינן אין קטיגור נעשה סניגור ולפי' אינו משמש ביום הכפורים אלא בד' בגדים בכתנת ומכנסים ומצנפת ואבנט בד שאין בהן זהב ומשמש בהן הדיוט בכל השנה. אמר רב אדה בר אהבה באבנט. פ' דקימ' לן שאבנטו שלכהן הדיוט בד ואבנטו שלכהן גדול כלאים זה הדין בכל השנה אבל בעבודת יום הכפורים לובש הכהן הגדול אבנט בד כדכת' ובאבנט בד יחגר לפי' חוגרין זה שעה אחת קודם עבודתו באבנטו של כהן גדול בכל השנה דכלאים עד שתהא עליו תורת כהן גדול ואחרי כן מפשיטין אותו וחוגר אבנט בד ועובד ויש פירוש אחר על דרך אחרת והוא שכתבתי למעלה. לא זהו אבנטו של כהן גדול. פ' כי אבנטו של כהן הדיוט בכל השנה כלאים אלמ' מיהא א[ת]י רבי (אליף) [אחליף] דאמ' אבנטו של כהן הדיוט כלאים.
[יומא י"ב ע"ב] ובהנך דשוין. פ' כהן גדול שוה לכהן הדיוט בכת' ומכנ' ומצנ' ואבנ' חלקו בו רבי ור' אלעזר והכי קאמרי אין בין כהן גד' לכהן הדיוט באותן הד' בגד' ששוין בהן אלא אבנט שאבנ' של כה' גד' כלאים בכל השנה ושל הדיו' בד ור' אלעז' סבר לית ביניהו מידי בבגדים ששוין בהן אלא הד' בגד' של הדיו' כמותן לכהן גדול בכל השנה.
[יומא ו' ע"א] אמ' לך אבנטו של כהן. פ' לא הקדים אהרן על בניו בחגירה אלא לומ' לך שאין אבנטו של כהן גדול אבנטו של כהן הדיוט שבזמן שהיה אהרן היו בניו הדיוטין אבל כולן חוגרין בבת אחת. לא זהו אבנטו של כהן גדול. פ' אבנטו של כהן הדיוט בכל השנה פשתים ואבנטו שלכהן גדול בכל השנה כלאים. הא קמ"ל אבנטו של כהן גדול זה הוא. פ' אמר לך התם להודיע כי אבנטו שלכהן גדול חילוף הסבר הראשון. ויחגר אותו אבנט ויחגר אותם למה לי. פ' אבל חגירתם אינה בבת אחת שהרי כת' אחד אומ' ויחגר אתו ואחר כך ויחגר אתם הולכך לא בא וחגרת אתם אלא לענין מה (שאמרנו) שפרשנו. ובבת אחת מי משכחת לה. פ' היכי איפשר למחגרנהו בבת אחת לומ' לך שאם קדם משה וחגר את בניו לדברי מאן דאמ' בבת אחת כשר.
<h2>דף כח.</h2>
[יומא כ"ב ע"א] בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח. פ' יקח מן הדשן שעל המזבח באצבעותיו ישליך אותו אל הצד האחר המזבח וזו היא תרומת המזבח ואחר כך יוציא הדשן מעל המזבח אל מחוץ למחנה. שאני מיגנא ממיקם. פ' האברין והפדרים בתחלת הלילה קודם שינתו וקודם השינה אין לשם אונס הרבה ותרומת הדשן אחר שנתו היא ויקשה עליו שיקום משנתו ותאנוס אותה השינה. תקנתא להאי גיסא הואי. פ' מפני שלא היו באים עושין הפיס ומזכין להן שני גיזירי עצים כדי שיבואו. יזכה לסידור מערכה. פ' היו צריכין לעשות סידור המערכה עם תרומת הדשן כדי שיבואו וגם עושין פיס כדי שיבואו והנה הפיס היה תקנה מפני שאינן באין ואיך תאמר מפני שהן באין.
<h2>דף ל.</h2>
[יומא כ"ה ע"א] שלשה עשר זכין בו. פ' האחד שוחט השני זורק השלישי מדשן מזבח הרביעי מדשן המנורה החמישי בראש וברגל הששי בשתי הידים השביעי בעוקץ וברגל השמיני בחזה ובגרה התשיעי בשתי הדפנות הי' בקרבים הי"א בסלת הי"ב בחבתין הי"ג ביין.
[יומא י"ז ע"ב] מאי תרצת דלחם הפנים. פ' כי כשתחזור על ימינך מקרן צפונית מערב' תמצא הקרן הד' מזרח' צפונ' ואם תחזור על שמאלך יהיה הקר' הד' דרומית מערבית והנה בין על ימינך בין על שמאלך לא יהיה הד' דרומ' מזרח' הנאמר במס' מדות ולא יעמוד לך תירוץ בימין ושמאל כלל. לשכת לחם הפנים מנה אותה תנא דתמיד אחר שלש לשכות ולא הזכיר באי זו קרן היתה מיהו הנה התחיל מלשכת הטלאים שהיתה בקרן מערב' דרומ' כאשר פירשנו וכאשר אתה מתחיל מקר' מערב' דרומ' ופונה על ימינך אתה פוגע דרומית מזרחית לשכת (לחם הפנים) החותמות ומאחריה קר' מזר' צפו' לשכת בית המוקד ומאחריה קר' צפו' מערב' לשכת לחם הפנים ותנא דמסכת מדות אמ' דרו' מזר' היא היתה לשכת לחם הפנים בפר' ראשון והא רמיא ממס' מדות על מס' תמיד. ומפרקי' כשאתה חוזר על שמאלך ומסבב על הקרנות תמצא אחר מערב' דרומ' מערב' צפונ' ואחריו צפונ' מזרח' ואחריו הקרן הד' דרומ' מזרח' ולשם היתה לשכת לחם הפנים אליב' דתנא של מס' מדות ולפי' נמצא תנא דמס' מדות פונה בחשבונו על השמאל ותנא דתמיד פונה בחשבונו על ימינו.
<h2>דף ל:</h2>
[יומא י"ד ע"ב] ורמינהו מי שזכה בדישון המזבח הפנימי. פ' במס' תמיד לא תמצא אלו הג' בהלכה אחת אלא מפוזרין הן בתוך המסכת והקדים הנר על הקטרת אלמא נרות והדר קטרת. ואחר כך נותן דרומה. פ' ומשנתנו אמרה במס' תמיד נותן מערבה דרומה פעם אחת ולא שתי פעמים ומדקאמ' ר' שמעון שנותנין שתי פעמים ש"מ דמס' תמיד לאו אליבא דר' שמעון היא שנויה. לא קשיא כאן בהטבת שתי נרות. פ' אלמ' נרות והדר קטרת ובהדין פירקא קתני מקטיר ומטיב אלמא קטרת והדר נרות. וכאן בהטבת חמש נרות. פ' והכין הוה עובדא מטיב ה' נרות בתחלה ומפסיק ומקטיר קטרת והדר מטיב תרי אחריני. אבה שאול אומ' מטיב. פ' אבה שאול אומ' מטיב ה' נרות ואחר כך זורק דם התמיד ומטיב הב' נרות. ואח"כ מקטיר. [תרגום מערבית. ופירש ההטבה שמתקן את הנרות בבקר ומדליקן בלילה].
<h2>דף לב:</h2>
[יומא כ"ו ע"א] מתני' הפיס השלישי חדשים לקטורת. פ' כהנים חדשים שלא הקטירו הקטרת מעולם יבואו ויפיסו כי הקטרת לא שנה בה אדם מעולם. האי שכיחא והאי לא שכיחא. פ' שאינה אלא בבקר ובערב בלבד. והעולה של תמיד היא בבקר ובערב וכל מי שעליו נדר או נדבה מביא עולה באי זה עת שירצה והנה היא מצויה בכל עת. פ"א היתה בימי שאול והשופטים והקטרת לא היתה. בשבת הואיל ומשמרות מתחדשות. פ' כי המשמר העובד בבקר ביום השבת אינו המשמר העובד ערבית כי משמר של בקר יוצא ונכנס משמר חדש ולפיכך צריך להפיס להן. לא ר' אליע' בן יעקב אית דר' יהודה. [תרגום מערבית. פ' כי ר"א יאמר שהמעלה אברים מן הכבש למזבח לא יצטרך פיס ור"י יאמר שהמחתה לא תצטרך פיס ואין המחתה מכלל הד' פיסות ומעלה אברים מן הכבש הוא מכלל הד' פיסות ואם היו ר"י ור"א כל אחד סובר סברת חברו הנה יחסרו הד' פיסות פיס והוא מי מעלה איברים וכו' והיו ג' ולכן מחוייבים לומר שר' יהודה לא היה סובר סברת ר"א אך הוא סובר שהמעלה איברים יצטרך פיס עד שיהיו ד' וכן ר"א לא היה סובר סברת ר"י במחתה אך סובר כי יש לה פיס. ויסיר פיס מעלה אברים ויתן פיס למחתה ויהיו ד' ולא יחסרו דבר וכן אם מצאת מי שסובר שהם ה' פיסות דע שהוא סובר כי מעלה איברים יש לו פיס ויהיו ד' והמחתה יש לה פיס ויהיו ה' פיסות נגד דעת ר"א ודעת ר"י].
